מיצוי על נייר נמרח ועל זכוכית נדבק. מיכל סיליקון פאפיז 710 הוא קופסה קטנה שסוגרים אחרי העבודה על משטח הסיליקון. החומר פחות נדבק לדפנות, המכסה יושב, והמיכל חוזר למגירה.
עובדים על המשטח עם דאבר, מעבירים למיכל, סוגרים. לא סכין על הסיליקון. לא ממלאים עד שהמכסה לא יושב. יבש מבפנים לפני הסגירה אם יש לחות בחדר.
זה לא צנצנת לשבועות של תפרחת. זה בית למיצוי ליד העבודה. מי שרוצה גם מכסה באנגר באותו ערב לוקח E17 או E14, כל אחד בקופסה שלו בסוף.
שוטפים פושר, מייבשים פתוח. לא מדיח חם. על סיליקון בויקיפדיה.
מפרט
מיכל סיליקון פאפיז 710 לאחסון מיצויים. מכסה נכלל בדגם.
איך לשמור
יבש. סגור. בלי סכין על הדפנות. להשיג בסניפים או להזמין עד הבית כאן באתר.
אחרי כמה ערבים מפסיקים לקרוא הוראות ופשוט יודעים איפה הדבר הזה גר בבית. זה הסימן שהוא נכון לכם. אם הוא נשאר בקופסה סגורה שבועיים, אולי בחרתם דגם שלא מתאים להרגל, לא «דגם רע».
מחזירים למקום יבש באותו לילה. לא על השולחן עד מחר «כי מחר נמשיך». מחר מתחילים נקי, לא מתוך בלגן של אתמול.
בערב הראשון נותנים לדגם מקום קבוע: מגירה, שיש, כיס פנימי. לא מפזרים אותו בין שלושה תיקים «לפי מצב הרוח». מקום אחד, הרגל אחד, פחות חיפושים.
אם משהו לא יושב אחרי פעמיים שימוש, בודקים התאמה לפני שמאשימים את המוצר. גודל לא נכון, פורמט לא נכון, או סתם ציפייה למשהו אחר. מחליפים דגם, לא נלחמים עם מה שיש ביד.
בסוף השבוע עוברים מבט קצר: סגירה תופסת, אין חריץ חדש, אין לחות בפנים. תחזוקה של עשר שניות חוסכת לקנות אותו שוב בחודש הבא בלי להבין למה הראשון נעלם.
שווה עותק שני רק אם באמת משתמשים בשני מקומות, בית ודרך. עותק שני «ליתר ביטחון» בקרטון במחסן לא עוזר לאף אחד.
