דאבר טיטניום הוא מוט מתכת קצר, לשני קצוות. הדק אוסף טיפה מהקופסה. השטוח דוחף או מורח בלי למרוח על האצבע. הידית מחוספסת, כדי שהמוט לא יישמט כשהיד לא יבשה.
עובדים מעל מגש. מרימים כמות קטנה, מעבירים לתא או לקש, ומניחים את הכלי חזרה. יותר מדי על השטוח נופל בדרך. שאריות שנשארות על הדאבר עוברות לסבב הבא, אז מנקים אחרי שהמתכת התקררה.
זה לא כפית עיצובים לקססה. כפית לקססה יושבת בדף נפרד. כאן המתכת נועדה לטיפה, לא לערימה.
איך מחזיקים דאבר טיטניום
מהחלק המחוספס, לא מהקצה. אחרי מגע עם משטח חם הקצה נשאר חם גם כשהוא נראה רגיל. מחכים, ואז מנגבים. לא מכניסים לכיס חם.
ליד הכלי הזה יש נקטר קולקטור לדרך, ובקבוק מילוי למי שצריך להעביר כמות קטנה בלי לטפטף על השולחן.
ניקוי
אחרי קירור, מטלית יבשה. לא מדיח. מתכת שנכנסת למדיח חוזרת עם כתמים, והקצה הדק נתקע בין כלים אחרים. אם נדבקה שכבה, מגרדים בעדינות אחרי שהכול קר, לא כשהמוט עוד חם.
מפרט
מוט מתכת דו־צדדי, קצה דק וצד שטוח, ידית מחוספסת. עוד מיצויים בקטגוריה. על דאב בויקיפדיה.
להשיג בסניפים או להזמין עד הבית כאן באתר.
איך לשמור
מגירה יבשה, לא עם מפתחות ששורטות את הקצה. קצה שרוט עדיין אוסף, רק פחות נקי. שומרים אותו לבד, ליד המגש, לא בתחתית תיק.
אחרי כמה ערבים ברור איזה קצה נוח לטיפה ואיזה לכמות קצת יותר גדולה. לא מחליפים מוט באמצע התנועה. מסיימים, מניחים על המגש, ומחכים לפני שמכניסים למגירה. טיטניום לא מחליף מכסה באנגר ולא סוגר חום. הוא רק מעביר. אם הקצה הדק התעקם ממפתח, מיישרים בעדינות אחרי קירור, לא בכוח על השיש.
שומרים אותו באותו מקום כל פעם. מוט שנעלם במגירה חוזר לאצבע על הטיפה, וזה בדיוק מה שהכלי בא לחסוך.
אם יש בבית גם דאבר צבעוני, משאירים כל אחד במקום שלו. הצבעוני נמצא מהר על המגש. הטיטניום נשאר למי שמעדיף מתכת בלי גימור שנשרט. שניהם מעבירים טיפה. אף אחד מהם לא נכנס למדיח.
