בקבוק של בקטנה נראה בדיוק כמו בתמונה: כדור שקוף למטה, צינור למעלה, גולגולת כחולה על הצוואר, וראש זכוכית שיושב בגומייה שחורה. אין כאן עץ, אין כאן נורה, ואין כאן ידית. זה הכלי הקטן של מי שרוצה מים בלי באנג שעומד כמו מגדל.
ממלאים מים עד שהצינור הפנימי טובל. הקססה מגיעה מגריינדר פלסטיק פאפיז או מגריינדר 4 קומות אם בא דק יותר. עובדים מעל מגש גלגול כדי שהראש לא יתגלגל מהשולחן.
בקבוק של בקטנה בפינה
הגולגולת הכחולה היא מה שמבדיל אותו במגירה מלאה שקופים. מי שמחפש נורה צבעונית לוקח את בקבוק של מנורה. מי שמחפש זכוכית גבוהה עם פרקולטור לוקח דגם אחר. כאן הקטע הוא קטן, שקוף, וקל להרים ביד אחת.
רקע כללי על כלי מים בויקיפדיה. אחרי כמה ערבים עוברים עם מברשת לבקבוקים במים פושרים.
איך משתמשים
שמים מים, בודקים שהגומייה אוטמת, מדליקים בראש. לא ממלאים עד הצוואר — יעלה לפה. בסוף מרוקנים. לא משאירים מים עומדים ליום למחרת.
למה לקחת בקבוק של בקטנה
כי רוצים באנג קטן עם נוכחות, בלי לשלם על מערכת עם שלושה חלקים נשלפים. הגולגולת עושה אותו קל לזהות. שווה שיהיה אחד ליד הכורסה ואחד לאורח, כדי לא להעביר אותו הלוך ושוב.
שמירה
מייבשים לפני המדף. לא מחזיקים מהראש כשמזיזים. לא מים רותחים על זכוכית קרה. להשיג בסניפים או להזמין עד הבית כאן באתר.
הגולגולת הכחולה לא עושה כלום למים. היא רק סימן. בחושך בבית עדיין רואים שהצוואר הזה שייך לבקטנה ולא לבקבוק שקוף אחר. הראש בגומייה מתפרק לשטיפה, וזה כל הפירוק שיש כאן.
בקבוק של בקטנה מתאים למי שרוצה מים בלי טקס. שמים, שואפים, שוטפים. מי שמחפש ידית וצינורות לוקח דגם אחר ונשאר איתו על השולחן לשעה. כאן מסיימים וסוגרים מגירה.
בסוף שוטפים, מייבשים, מחזירים למדף. מי ששוכח מים בפנים מרגיש את זה בערב הבא בטעם. עדיף דקה בכיור מאשר להתחיל מחדש עם כלי שריח שלו כבר לא נעים.
בסוף שוטפים, מייבשים, מחזירים למדף. מי ששוכח מים בפנים מרגיש את זה בערב הבא בטעם. עדיף דקה בכיור מאשר להתחיל מחדש עם כלי שריח שלו כבר לא נעים.
